מסע אל המדבר, מסע אל תוך עצמי

פורסם ב-בלוג
13 יוני 2013

לאחר שנים של נתינה לכולם, הגעתי למסקנה שאני צריכה לתת לעצמי, לנשמה שלי את המזון הרוחני שלה היא זקוקה ולכן כל יום הולדת אני מעניקה לעצמי מתנה. הפעם זה היה מסע אל המדבר.

חברה התקשרה אלי וסיפרה לי על הסדנא. תחילה עלו בראשי כל הקשיים האפשריים אבל אחרי ערבוב של מחשבה עם רגש הגעתי למסקנה: אני נוסעת.

לא ידעתי למה, לא ידעתי כלום, גם המארגנים לא שיתפו בתוכן. מה שפירסמו היה כי "ניתנת לך הזדמנות לחוות את עצמך ביחד ולחוד ולגלות את דרך השקט". ניקוי ראש, צחוק, בכי, חופש, חיבורים וחברויות.

מדבר עפ"י ויקיפדיה – עולם צחיח. ואכן שאתה מגיע למדבר מה שבולט זה ההרים החשופים, לא רואים כלום.

כשאת יושבת ומפעילה את חוש הראיה והשמיעה ואת נמצאת בשקט שלך, ללא פלאפונים ואינטרנט את מגלה את היופי והעושר של המדבר. יש את הזריחה המדהימה, יש את השקיעה, את העוצמה בחזות הנקייה של ההרים. יש את בעלי החיים, המדבר חי וקיים. יש את המיוחדות והייחוד האופיינים לו.

ואז פתאום ירד לי האסימון: אני המדבר, חיי היום יום הטרדות והעיסוקים, העבודות, מכניסים אותנו למין שיגרה יומית בה אנו שוקעים בצחיחות ויובש לנשמה.

אנו מתפשרים, מוותרים ושוכחים שבתוך תוכנו קיימת אותה אחת שבעצם יכולה לגרום ולהביא אותנו למצבים אחרים אם רק נקשיב לה.

מפגש עם אנשים זרים מביא אותך להתנהג בטבעיות ללא מסיכות להיות את עצמך ואז החוויות, המסעות בתהליך שעוברים יחד יוצרים מין גיבוש. מין ביחד שכזה שרק מי שחווה את המסע יכול להיות שותף לו.
את לומדת להכיר את עצמך ולתת ביטוי לאיכויות שנמצאות בתוכך שהיום יום משכיח אותם.
לגלות את אותם הדברים שהיו שם אבל לא ידעת, את האושר שקיים בך.
את לומדת לראות מי רואה בך את הזריחה, את השקיעה, את העוצמה ומי רואה את הזחלים והחרקים שבך.

כל תקופה מסויימת אנו עושים למכונית טיפול קטן או טיפול עשרת אלפים ואין מצב שאנו שוכחים. לא יזיק לאף אחד מאיתנו מעין טיפול קטן או עשרת אלפים מדי פעם.

מה שנותר לי זה להודות למנחים ולאחיותי למסע.

תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*